בעקבות חג השבועות

בתחילת השבוע הנוכחי ציין עם ישראל את חג השבועות, החג שנקרא כך מפני שמתכוננים אליו במשך שבעת השבועות של ספירת העומר.

החג הזה הוא שונה משאר החגים בכך שאין בו מצוה כלשהי המיוחדת לו. אין בו משהו שיהיה דומה למצה של פסח, לשופר של ראש השנה, לצום של יום כיפור ולסוכה וללולב של חג הסוכות. לכאורה עוד יום שבתון סתמי, ולפיכך הוא מעורר תהיה: מה יחודו של היום הזה, ואיזה מסר הוא מביא אלינו? ולשם מה התכוננו אליו במשך שבעה שבועות?

איך אתם הקוראים חגגתם את החג? מן הסתם אכלתם ארוחה חלבית משובחת, נהניתם מיום החופש, אולי גם אמרתם תהלים כראוי ליום פטירתו של דוד המלך. אבל האם לא הרגשתם את הספק המנקר, התוהה, איזה תוכן יש ליום הזה?

בתפילה אנו מציינים שיום חג השבועות הוא יום מתן תורתינו. מתן תורה הוא אירוע השיא החותם את אירועי יציאת מצרים, שהתחילו עם עשרת המכות שניתכו על המצרים במטרה להראות לעולם את מציאותו וגדולתו של בורא העולם, המשיכו עם יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות בת מאות שנים לחירות ביד רמה, ולאחר שבוע הצלתם המופלאה מפרעה הרודף אחריהם בנס קריעת ים סוף, שהדיו זעזעו את כל האנושות מאותה תקופה ועד היום, ובתום חמישים יום מיציאתם משעבוד מצרים, עמדו בני ישראל למרגלות הר סיני ונכנסו בברית עם הקדוש ברוך הוא על כך שהם עמו והוא אלוקיהם, ואז נתן לנו הקב"ה את התורה. ומאותו יום ועד היום אנו העם הנבחר השומר על התורה מכל משמר. כל העליות והמורדות אותם עברנו בכל אלפי שנות הסטוריית עמנו מאז, קשורים בדבר הזה – כמה ואיך שמרנו על המתנה שקיבלנו בחג השבועות הראשון בשנת יציאתנו ממצרים, על התורה.

זו הסיבה שאין בחג השבועות מצוה מיוחדת. חג השבועות לא בא לציין זכרון לדבר שהיה בעבר כמו היציאה לחרות שהיתה בפסח, או ישיבת ענני הכבוד שהיתה בסוכות, הוא גם לא בא לציין דבר הקורה במיוחד באותו יום, כמו יום הדין שבראש השנה או הסליחה שביום כיפור.

התורה שניתנה לנו בחג השבועות לפני יותר משלשת אלפים ושלש מאות שנה מלווה אותנו יום יום, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, בלי הבדל בין יום לחבירו, בין רגע למשנהו. וחג השבועות שנחגג כמו עוד סתם יום שבתון ממחיש לנו את העובדה הזאת דוקא על ידי העדר מצוה מיוחדת כל שהיא, מפני שאי אפשר לתפוס מעשה מצוה גדול ככל שיהיה או רגע נעלה ככל שיהיה שיהיה בו יתרון כל שהוא על פני מעשים או זמנים אחרים, ביחס לקשר שלנו עם התורה, שהוא עומד איתנו בעצמה שווה כל רגע ורגע. כך נצטוינו: והגית בו יומם ולילה.

המסר הזה אולי נתפס היטב על ידי הישיבות וכלל בני התורה העוסקים בדרך כלל בתורה, ואכן מציינים את חג השבועות בהגברת הלימוד ובלימוד במשך כל ליל החג. אבל זה נוגע לכל אחד ואחד מהעם, כי יחודינו בתורתינו, לא בארץ שכמותה יש גם לעמים אחרים, ולא בשום סממן לאומי אחר, שבהם יש טובים מאיתנו. במה אנו מיוחדים כעם היהודי, שנבחרנו על ידי ה' להיות עמו הנבחר, על ידי ה' להיות עמו הנבחר, על ידי שנבחרנו לשאת את דגל התורה והאמונה, ולשאת באחריות הגדולה הנגזרת מכך, אחריות המורגשת היטב בהיותנו המצפן של העולם כולו, וערש התרבות האנושית כולה.

להיות מוכנים לעתיד – החכם עיניו בראשו

מה קורה לכסף שלנו כשיש לנו בחיים מצבים חריגים?

השבוע נאלצתי לבלות בוקר אחד בבית חולים עם אחד מבני משפחתי. לא נעים, ברוך ה' גם לא היה נורא. עובר.

אולם בעקבות אותו בוקר, ניקרה בראשי מחשבה מטרידה. בבית החולים סבבו הרבה אנשים שבאו לקבל טיפול או שליוו קרוב, שביום יום הם עובדים כשכירים, בעלי עסקים, וכו', ואילו היום הם כאן, בבית החולים, ולא עובדים. הם בעצם מפסידים כסף.

אילו זה קורה יום אחד או כמה ימים, זה לא ממש נורא ומתגברים על זה. אבל זה הדליק לי נורה אדומה, כי החיים לא מגלים לנו מראש מה מצפה לנו בעתיד, ויש הרבה אנשים שהיו בריאים פעילים ומפרנסים, ולפתע חלו או נפגעו בתאונה ח"ו, או שנאלצו להיות צמודים לבן משפחה שחלה. ואפילו לא במקרים דרמטיים כאלו, אלא רק ילד שהחל לגלות קשיים וצריכים להסתובב איתו באיבחונים או טיפולים דידקטיים או רגשיים, כולם מכירים את זה.

ואז מה? מאבדים ימי עבודה? העסק נכנס לסיחרור? ובדיוק בזמנים בו הכסף חשוב כל כך?

המימד הרגשי של בעיה כלכלית בזמנים קשים

אני נזכר שסיפר לי אחד שאיבד את אשתו (המדהימה) בגיל צעיר, היא היתה חולה כמה שנים בסרטן, ותוך כדי זה הוא נאלץ להתמודד עם העסק הקורס שלו, וכמה הוא כואב היום שדווקא בזמנים האלו הוא לא היה מספיק פנוי להיות איתה כי הוא היה רדוף מהמצב הכלכלי שלהם.

המסקנה שלי מזה, שכמו שכולם מבינים שצריכים להתכונן לפנסיה, ולעשות ביטוח רפואי, כך צריך לדאוג לרשת ביטחון כלכלית לעת צרה. וכבר מעכשיו.

מאיפה נמציא רשת ביטחון כלכלית?

מה שמתאים בשביל זה, זה לדאוג למקורות הכנסה נוספים, כאלה שמסוגלים להכניס כסף גם בזמנים קשים, אם בדמות נכסים מניבים, או שהם דורשים עבודה מועטת שניתן לעשות בתנאים לא רגילים.

מקורות הכנסה כאלה צריכים להיות:

  • בלי בוס. כדי שנהיה גמישים בצורה מקסימלית
  • ללא צורך בכלים מיוחדים
  • ללא צורך בהכשרה מיוחדת או תוארים שאין לנו
  • ללא תלות במערך כלשהו, אם זה מוצרים או ספקים, שירות, או כל מה שלא נוכל לספק בזמנים קשים או עסוקים. וגם היום כשאנחנו כבר עובדים ועסוקים בעסק או בעבודה שלנו.
  • ללא תלות במקום מסויים
  • ללא תלות בשעות מסוימות. כדי שגם אם הזמן שלנו הוא בשעות הזויות, זה יהיה אפשרי
  • פוטנציאל פסיבי. שיש מצב של הכנסה גם כשעוברים ימים ללא עבודה
  • שכוללים בניית נכסים קיימים ומניבים לאורך זמן

לא דמיוני מדי?

אוקיי, זה נשמע דמיוני לגמרי. אני מודה. אבל לא הייתי כותב את כל הפוסט הזה אם לא היה לי משהו להציע בנידון. ויש לי.

אני לא מגלה את אמריקה לאף אחד, אבל כן, האינטרנט, הוא יכול להיות מקור ההכנסה הזה. ויש כל כך הרבה דרכים לייצר כסף באמצעות האינטרנט באופן שעונה על כל התנאים שכתבתי, ויש כל כך הרבה אנשים שכבר עושים את זה, ומרויחים סכומים שכבר אין להם הצדקה לעבוד במשהו אחר, במשרד חונק או בעסק מייגע.

כסף באינטרנט? איזה עבודה זו?

מאיפה מתחילים?

אפשר להתחיל לחפש בגוגל ובבלוגים ולמצוא ים של חומר על זה, לבחור דרך שמוצאת חן בעינינו ולהתחיל ליישם. אבל לקחת את זה ברצינות, אם רוצים באמת להצליח. באופן אישי אני מכיר אנשים שניסו את התחום, והיה מאוד ברור שהגישה שלהם מלכתחילה ניבאה מראש לאיזה תוצאות הם יגיעו. ולקחת ברצינות זה אומר ללמוד את זה בצורה יסודית, ואפילו לקנות קורסים, ויש באינטרנט קורסים מעולים למי שלומד ברצינות ומיישם.

המלצה שלי למקום טוב להתחיל ממנו

נכון לשעת כתיבת הפוסט, יש סדרת סרטונים שאני ראיתי לפני כמה שנים ושמאוד פתחה לי את העיניים בנושא הזה, ועכשיו היא שוב זמינה לכמה שבועות. הסדרה של אדם טל ונקראת "מאני האקינג", ועוסקת בתחום של שיווק שותפים (מודל שבו כל אחד יכול לקדם באינטרנט מוצרים שונים ולקבל עמלה על מכירה) ואני מאוד ממליץ לצפות בה, ומי שמתחבר לתכנים שלה להמשיך וללמוד וליישם.

בשורה תחתונה, בעצם הכנסה נוספת מהסוג הזה טובה לכל אחד ולכל זמן, לא כך?

שוב: כאן הקישור לסדרה "מאני האקינג".

מבחן ה"למה"

החיים של כולנו עמוסים וטרודים במידה כזאת שכמעט תמיד אנחנו שוכחים לחשוב על המטרה המרכזית שלנו בחיים.

החיים מורכבים מאין ספור פרטים קטנים, רגע רודף רגע, ואנחנו עסוקים בהישרדות היומיומית ובמשימות קטנות.

אם נעצור רגע ונחשוב טיפה, ניזכר שיש לנו איזו השקפה על החיים, ערכים החשובים לנו ומטרות טובות, ויתכן שבשטף המשימות והאירועים מה שאמור היה להיות במרכז חיינו נדחק לצד, וחבל.

איך נוכל לזהות אם אנחנו בדרך הנכונה או שסטינו ממנה?

ננסה לזהות את הדבר המרכזי והשורשי ביותר, שהוא הנקודה החשובה לנו ביותר במקום הכי פנימי ועמוק, ואז נוכל גם לכוון את המצפן שלנו לשם ולדאוג שהערכים והמטרות החשובים לנו לא יישכחו.

אחד המבחנים המוצלחים לזהות את הערך המרכזי שלנו בחיים הוא תרגיל שהולך בערך ככה:

נתפוס משהו שאנחנו עושים, לא חשוב מה, ונשאל את עצמנו "למה אנחנו עושים את זה?". נרשום את התשובה.

נשאל את עצמנו שוב "ולמה?", ונרשום את התשובה, ושוב "ולמה?", ושוב ושוב, עד שנגיע לשלב בו לא נוכל לשאול יותר למה, זו המטרה בעצמה.

זה יכול להפתיע אותנו, אולי נגלה שאנחנו עסוקים בדברים שוליים, אולי נגלה שהמטרה שלנו צריכה קצת "שיפוץ"… אולי נשמח לגלות שבאמת לעשייה הקטנה היומיומית שלנו יש משמעות גדולה.

והמשמעות הגדולה ביותר שנרויח מהתרגיל הזה, לזכור שיש לנו חלום, מטרה, משמעות, ואם גילינו שאין, אז הגיע הזמן להתחיל לחלום!

לחיי משמעות ועשיה והגשמת חלומות

איך לא לתת לקשיים לעמוד בדרכינו?

היתה לי שיחה היום עם הורים לילד מתוק בן 12 שסובל מתסמונת טורט עם הפרעת קשב וריכוז וחרדות.

הלב שלי התכווץ לשמע התיאורים על מה שעובר עליו. יש לו טיקים משמעותיים ומורגשים, בין השאר גם שיעולים קולניים וחזרה על דברים שהוא שומע. תארו לכם ילד כזה שמבלה שעות רבות במסגרת בית הספר, שם נדרש ממנו לשבת בהקשבה שעות רבות, ובמשך השעות האלו הוא מתמודד עם דחף בלתי נשלט כמעט לשיעולים קולניים וכשהוא לא משתעל אז הוא חוזר אחרי המורה.

במחשבה נוספת, כמה סבלנות והכלה נדרשים מהסביבה שלו, מהחברים, מהמורה. ולא תמיד יש את הסבלנות הזאת, ואז הוא סובל שוב מיחס עוין, מהצקות, מלעג.

עצוב.

במהלך שש השנים האחרונות הוא הספיק לעבור טיפולים פסיכולוגיים, אימוני שליטה בטיקים, תרופות לקשב ותרופות לחרדות, וללא הועיל…

דיכאון…

אני קורא את השורות שכתבתי וממש מרגיש איך הדיכאון זוחל אלי.

אבל – כמה מפליא, הילד הזה ממש לא בדיכאון! הוא לוחם! הוא מהמצטיינים בכיתתו, וחלק מהסבל שלו נגרם – לא להאמין – מילדים שמקנאים בהצלחתו!

הילד הזה יגיע עוד רחוק. ומה שאנחנו צריכים ללמוד מזה, שגם אנחנו צריכים להיות מסוגלים וצריכים להתייחס ככה למעצורים ולמחסומים שלנו. כי האמת היא שהכל זה 5% אמת ו95% תירוצים, כדי שנוכל להתעצל ולא לקום ולעשות.

אז מהו הדבר האחד שאני / אתה / את, נעשה היום למרות התירוצים ולמרות הקשיים שלנו??

לומדים גמרא? רוצים גם לדעת אותה?

אני רוצה לכתוב היום על מיומנות מאוד חשובה לכל מי שלומד משהו, ובדגש על לימוד גמרא.

אחת המיומנויות החשובות שחשוב לרכוש כדי להתקדם ולהצליח היא, לדעת לזהות את הכלים הנכונים איתם חשוב לעבוד, ולזנוח את הכלים או את השיטות שאינן מביאות את התוצאות הטובות.

בהקשר לזה, ישנה תופעה נפוצה ותמוהה, אצל אנשים רבים המקדישים מזמנם יום יום שעה ללימוד הדף היומי, ואף אצל אנשים המקדישים מספר שעות או את מרבית יומם ללימוד תורה, אולם אינם מקדישים תשומת לב מספיקה לכך שאותו לימוד יהפך אצלם לרכישת הידע אותו למדו.

ללימוד התורה עצמו יש ערך עצום, שאין בנמצא דבר שאפשר להעריך בצורה דומה. "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "כל חפציך לא ישוו בה". אולם לימוד התורה כולל חלקים שונים, ואחד מהם הוא "ידיעת התורה", וזהו ערך ומטרה שיש לחתור אליהם בכל דרך.

השלב הראשון בדרך לידיעת התורה, הוא כמובן הלימוד עצמו. יש לשים לב שהלימוד יהיה ברור ובהיר, כך שבסיומו ניתן יהיה לסכם את הידיעות החדשות שנלמדו. השלב השני, הוא כאמור הסיכום. יש לסדר לעצמינו מה הם הדברים שלמדנו. השלב השלישי, אחרי שלימודנו ברור ומסוכם, הוא החזרה והשינון שמטרתם לוודא שהידע שרכשנו יישאר בזכרוננו. רמת הבהירות והידע הנדרשים הם כפי שלמדנו (קידושין ל) "שאם ישאלך אדם, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". דהיינו, שתוכל לענות לו בשליפה, ולא אחרי היסוסים.

אחד מכלי העזר המצוינים שיש היום בתוך שלל ספרי וכלי העזר ללימוד הגמרא, הוא פרוייקט שנקרא "בקיצור". מאחורי השם המעניין הזה עומד אדם אחד שבנה יצירה מקיפה על כל הש"ס, ושאפשר ליישם באמצעותה את כל השלבים הנחוצים לידיעת התורה.

מה שהוא עשה, זה סיכום הידיעות הנלמדות, דף אחרי דף לפי הסדר ובצורה גאונית. על ידי הסגנון הבהיר וההסברים הקצרים והקולעים, ניתן להעזר בו כדי להגיע להבנה בהירה. בסיום הלימוד ניתן לקרוא את הסיכומים וכך לסדר את הידיעות שלמדנו. ולאחר מכן, ניתן לשנן ולחזור על החומר בזמן קצר ובצורה יעילה.

הדבר המעניין והמיוחד ב"בקיצור", הוא פטנט גאוני, שהעורך הכניס בתוך ה"בקיצור", כך שאפשר את אותו העמוד לקרוא בשתי צורות. דהיינו, הטקסט מכיל בתוכו גם מילים מודגשות. המילים הללו הם בעצם סיכום של לב הענין, ואפשר לקרוא אותם בנפרד! זאת אומרת להחזיק את הדף, ולקרוא מתוכו רק את המילים המודגשות שמצטרפות לטקסט שיכול להיות בנפרד משאר הטקסט, וכך ברגע אחד חזרנו על כל החומר. ואם בקטע אחד אנחנו רוצים יותר פירוט, אפשר לקרוא שם את הטקסט המלא, ולהמשיך הלאה רק למילים המודגשות. באופן אישי, אהבתי את הרעיון הזה ואת הביצוע שלו.

הבעיה הקטנה היא, שאי אפשר להשיג היום את הספרים האלו בחנויות… אבל יש פתרון. העורך דאג לנו שגם היום נוכל להשתמש בחומר המצוין שלו, ויש אפשרות לקנות את הספרים באמזון (קישור למטה). בהמשך מקוה שנוכל להעלות לכאן גם דוגמא מהספר שתוכלו להתרשם ממנו בעצמכם.

אז למי זה מתאים?

  • למי שמשתתף במבחני "דירשו"
  • להכנה למבחני בגרות בגמרא
  • ללומדי הדף היומי
  • לאנשי עסקים שזמן הלימוד שלהם מצומצם
  • למי שרוצה להפיק יותר תועלת מהלימוד שלו
  • ובעצם לכל מי שלומד, אחרי שתשתמשו בזה תראו כמה זה טוב

מה זה נותן?

  • עזרה מיידית בהבנת נושאים מוקשים
  • תיאור מבנה הסוגיא בצורה שאפשר "לקחת הביתה"
  • סיכום בהיר של כל הידע
  • כלי מדהים לחזרה ולשינון התוכן של הדף
  • כלי נוסף לחזרה מהירה, כל החומר בדקות בודדות ממש