איך לא לתת לקשיים לעמוד בדרכינו?

היתה לי שיחה היום עם הורים לילד מתוק בן 12 שסובל מתסמונת טורט עם הפרעת קשב וריכוז וחרדות.

הלב שלי התכווץ לשמע התיאורים על מה שעובר עליו. יש לו טיקים משמעותיים ומורגשים, בין השאר גם שיעולים קולניים וחזרה על דברים שהוא שומע. תארו לכם ילד כזה שמבלה שעות רבות במסגרת בית הספר, שם נדרש ממנו לשבת בהקשבה שעות רבות, ובמשך השעות האלו הוא מתמודד עם דחף בלתי נשלט כמעט לשיעולים קולניים וכשהוא לא משתעל אז הוא חוזר אחרי המורה.

במחשבה נוספת, כמה סבלנות והכלה נדרשים מהסביבה שלו, מהחברים, מהמורה. ולא תמיד יש את הסבלנות הזאת, ואז הוא סובל שוב מיחס עוין, מהצקות, מלעג.

עצוב.

במהלך שש השנים האחרונות הוא הספיק לעבור טיפולים פסיכולוגיים, אימוני שליטה בטיקים, תרופות לקשב ותרופות לחרדות, וללא הועיל…

דיכאון…

אני קורא את השורות שכתבתי וממש מרגיש איך הדיכאון זוחל אלי.

אבל – כמה מפליא, הילד הזה ממש לא בדיכאון! הוא לוחם! הוא מהמצטיינים בכיתתו, וחלק מהסבל שלו נגרם – לא להאמין – מילדים שמקנאים בהצלחתו!

הילד הזה יגיע עוד רחוק. ומה שאנחנו צריכים ללמוד מזה, שגם אנחנו צריכים להיות מסוגלים וצריכים להתייחס ככה למעצורים ולמחסומים שלנו. כי האמת היא שהכל זה 5% אמת ו95% תירוצים, כדי שנוכל להתעצל ולא לקום ולעשות.

אז מהו הדבר האחד שאני / אתה / את, נעשה היום למרות התירוצים ולמרות הקשיים שלנו??

לומדים גמרא? רוצים גם לדעת אותה?

אני רוצה לכתוב היום על מיומנות מאוד חשובה לכל מי שלומד משהו, ובדגש על לימוד גמרא.

אחת המיומנויות החשובות שחשוב לרכוש כדי להתקדם ולהצליח היא, לדעת לזהות את הכלים הנכונים איתם חשוב לעבוד, ולזנוח את הכלים או את השיטות שאינן מביאות את התוצאות הטובות.

בהקשר לזה, ישנה תופעה נפוצה ותמוהה, אצל אנשים רבים המקדישים מזמנם יום יום שעה ללימוד הדף היומי, ואף אצל אנשים המקדישים מספר שעות או את מרבית יומם ללימוד תורה, אולם אינם מקדישים תשומת לב מספיקה לכך שאותו לימוד יהפך אצלם לרכישת הידע אותו למדו.

ללימוד התורה עצמו יש ערך עצום, שאין בנמצא דבר שאפשר להעריך בצורה דומה. "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "כל חפציך לא ישוו בה". אולם לימוד התורה כולל חלקים שונים, ואחד מהם הוא "ידיעת התורה", וזהו ערך ומטרה שיש לחתור אליהם בכל דרך.

השלב הראשון בדרך לידיעת התורה, הוא כמובן הלימוד עצמו. יש לשים לב שהלימוד יהיה ברור ובהיר, כך שבסיומו ניתן יהיה לסכם את הידיעות החדשות שנלמדו. השלב השני, הוא כאמור הסיכום. יש לסדר לעצמינו מה הם הדברים שלמדנו. השלב השלישי, אחרי שלימודנו ברור ומסוכם, הוא החזרה והשינון שמטרתם לוודא שהידע שרכשנו יישאר בזכרוננו. רמת הבהירות והידע הנדרשים הם כפי שלמדנו (קידושין ל) "שאם ישאלך אדם, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". דהיינו, שתוכל לענות לו בשליפה, ולא אחרי היסוסים.

אחד מכלי העזר המצוינים שיש היום בתוך שלל ספרי וכלי העזר ללימוד הגמרא, הוא פרוייקט שנקרא "בקיצור". מאחורי השם המעניין הזה עומד אדם אחד שבנה יצירה מקיפה על כל הש"ס, ושאפשר ליישם באמצעותה את כל השלבים הנחוצים לידיעת התורה.

מה שהוא עשה, זה סיכום הידיעות הנלמדות, דף אחרי דף לפי הסדר ובצורה גאונית. על ידי הסגנון הבהיר וההסברים הקצרים והקולעים, ניתן להעזר בו כדי להגיע להבנה בהירה. בסיום הלימוד ניתן לקרוא את הסיכומים וכך לסדר את הידיעות שלמדנו. ולאחר מכן, ניתן לשנן ולחזור על החומר בזמן קצר ובצורה יעילה.

הדבר המעניין והמיוחד ב"בקיצור", הוא פטנט גאוני, שהעורך הכניס בתוך ה"בקיצור", כך שאפשר את אותו העמוד לקרוא בשתי צורות. דהיינו, הטקסט מכיל בתוכו גם מילים מודגשות. המילים הללו הם בעצם סיכום של לב הענין, ואפשר לקרוא אותם בנפרד! זאת אומרת להחזיק את הדף, ולקרוא מתוכו רק את המילים המודגשות שמצטרפות לטקסט שיכול להיות בנפרד משאר הטקסט, וכך ברגע אחד חזרנו על כל החומר. ואם בקטע אחד אנחנו רוצים יותר פירוט, אפשר לקרוא שם את הטקסט המלא, ולהמשיך הלאה רק למילים המודגשות. באופן אישי, אהבתי את הרעיון הזה ואת הביצוע שלו.

הבעיה הקטנה היא, שאי אפשר להשיג היום את הספרים האלו בחנויות… אבל יש פתרון. העורך דאג לנו שגם היום נוכל להשתמש בחומר המצוין שלו, ויש אפשרות לקנות את הספרים באמזון (קישור למטה). בהמשך מקוה שנוכל להעלות לכאן גם דוגמא מהספר שתוכלו להתרשם ממנו בעצמכם.

אז למי זה מתאים?

  • למי שמשתתף במבחני "דירשו"
  • להכנה למבחני בגרות בגמרא
  • ללומדי הדף היומי
  • לאנשי עסקים שזמן הלימוד שלהם מצומצם
  • למי שרוצה להפיק יותר תועלת מהלימוד שלו
  • ובעצם לכל מי שלומד, אחרי שתשתמשו בזה תראו כמה זה טוב

מה זה נותן?

  • עזרה מיידית בהבנת נושאים מוקשים
  • תיאור מבנה הסוגיא בצורה שאפשר "לקחת הביתה"
  • סיכום בהיר של כל הידע
  • כלי מדהים לחזרה ולשינון התוכן של הדף
  • כלי נוסף לחזרה מהירה, כל החומר בדקות בודדות ממש

אבא, למה שירצו להעליב אותם?

סיפור טרי מהיום בבוקר.

לקחתי הבוקר את הבת שלי (6+) לגן. אנחנו גרים בסביבה מתחדשת וכל הזמן בונים כאן. מאז שהיא נולדה, אתרי בניה ופועלים זה חלק מהחיים שלה.

בדרך לגן עברנו ליד אתר בניה גדול, רעש, בלגן, וקריאות הפועלים. כמובן ששמנו לב לזה וגם דיברנו קצת. אני מצטט:

היא: אני כבר רגילה לדיבורים של הערבושים.

אני: ערבושים? למה את קוראת להם ככה? (היא לא היתה אמורה לשמוע את המילה הזאת בבית)

היא: כי ככה קוראים להם.

אני: לא, מתוקה. קוראים להם ערבים. ערבושים אומר מי שרוצה להעליב אותם.

היא: למה הוא רוצה להעליב אותם?

אני מתחיל לנסות לחשוב איך להסביר לילדה בת 6 עניינים בין לאומיים… אבל היא ממשיכה

היא: למה שמישהו ירצה להעליב אותם? הם בנו לו את הבית, אז למה הוא מעליב אותם.

נותרתי בפה פעור. כל העניינים בין לאומיים פרחו ונגוזו בבת אחת מול האמת הפשוטה שנאמרה מפי ילדה בת 6.

רבותי, אנחנו יכולים להיות מסוכסכים, אנחנו יכולים להיות חלוקים, אבל אסור לנו להיות כפויי טובה!

זהו להיום. שיהיה לכולם שבוע נעים ומוצלח!

ליום השואה וליום העצמאות

בשבוע שעבר צוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כהמשך ישיר, השבוע מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואת יום העצמאות.

גם האירועים הללו במקורם בהיסטוריה התרחשו כך בסמיכות זה לזה, כאשר השואה האיומה היותה טיעון לכך שיש צורך דחוף במדינה שתהיה בית לעם היהודי ועל מנת למנוע היתכנות של שואה שניה.

שבעים שנה חלפו. המדינה הקטנה יכולה לציין בסיפוק את כברת הדרך שעברה ואת ההישגים שצברה. אולם המטרה הראשית להיות בית לעם היהודי ובכך לשנות את מצבו הנרדף התמידי, לא הושגה. יהודים חיים ומצליחים בכל מקום בגלובוס ולאו דוקא בישראל, ואנטישמיות פושה בכל מקום ודוקא בשל קיומה של מדינת ישראל.

אי אפשר שלא להסיק מזה, שגם בדרכינו אל ההצלחה יתכן שנטעה למרות הכל בדרך, או שנחטיא את המטרה למרות כל הצלחותינו הנלוות.

אין זו סיבה להתייאש, ובכך לאבד כל סיכוי. אבל כן חשוב שנזכור את המרכיב הנוסף שבידיו נמצא באמת המפתח להצלחתינו.

"כי הגזירה אמת והחריצות שקר"

(רבינו בחיי, חובות הלבבות)

גן המבוכה, ואיך הוא יוציא אותנו מהבילבול?

כשאני לעצמי מה אני, אמרו חכמי ישראל.

תמיד זה היה נכון שאין צורך שכל אחד ימציא לעצמו מחדש את הגלגל. ככה גם האנושות התקדמה ומתקדמת עוד ועוד, על  בסיס הידע הקיים אותו לומדים וממנו מתקדמים הלאה.

וכך גם כל אחד בחייו הפרטיים, בכל סיטואציה או התמודדות שהוא נפגש בה, סבירות גבוהה שמישהו כבר עבר מצב כזה בהצלחה ויש לו מה ללמד אותנו.

למצוא מורה לחיים

אז איך נמצא ממי ללמוד?

הכלל הראשון שצריך להנחות אותנו הוא שנלמד רק ממי שהצליח לעשות בעצמו את מה שהוא מלמד. אם הוא לא הצליח ותלמידים שלו כן הצליחו, אישית הייתי מעדיף את התלמידים שלו על מנת ללמוד מהם. הפרקטיקה שלהם, כך מוכיחה ההצלחה שלהם, עדיפה.

חכמי ישראל ביטאו את זה ככה: חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. זה אותו עיקרון. אבות העם היהודי הצליחו במשימתם להגיע לדרגות גבוהות ביהדות. מי שרוצה להצליח בכך בצורה דומה, יתחקה אחרי מעשיהם כדי להצליח אף הוא.

גן המבוכה ואיך יצאו ממנו

ועוד דוגמא יפיפיה: רמח"ל בראשית ספרו מסילת ישרים מספר על משחק שהיה מקובל בזמנו בחצרות האצילים והשכבה הגבוהה: גן מבוך. המדובר בגן שהיה מעוצב בצורת מבוך מורכב ומבלבל מאוד כשהמטרה להגיע לאיזושהיא מרפסת מוגבהת באמצע הגן. אלה שסיימו בהצלחה היו יכולים ממקום עמידתם בגובה להדריך את המסתבכים בתוך המבוך איך להיחלץ מהסבך ולמצוא את הדרך להצלחה.

כך או כך, חשוב שנזכור, נשתדל למצוא לנו מדריכים למשימות החיים שלנו, אך נבדוק שיהיו הם כאלה שבעצמם התמודדו והצליחו במה שהם מלמדים.

 

בהצלחה בהמשך הדרך!

וחג פסח כשר ושמח