כשאני לעצמי מה אני, אמרו חכמי ישראל.
תמיד זה היה נכון שאין צורך שכל אחד ימציא לעצמו מחדש את הגלגל. ככה גם האנושות התקדמה ומתקדמת עוד ועוד, על בסיס הידע הקיים אותו לומדים וממנו מתקדמים הלאה.
וכך גם כל אחד בחייו הפרטיים, בכל סיטואציה או התמודדות שהוא נפגש בה, סבירות גבוהה שמישהו כבר עבר מצב כזה בהצלחה ויש לו מה ללמד אותנו.
למצוא מורה לחיים
אז איך נמצא ממי ללמוד?
הכלל הראשון שצריך להנחות אותנו הוא שנלמד רק ממי שהצליח לעשות בעצמו את מה שהוא מלמד. אם הוא לא הצליח ותלמידים שלו כן הצליחו, אישית הייתי מעדיף את התלמידים שלו על מנת ללמוד מהם. הפרקטיקה שלהם, כך מוכיחה ההצלחה שלהם, עדיפה.
חכמי ישראל ביטאו את זה ככה: חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. זה אותו עיקרון. אבות העם היהודי הצליחו במשימתם להגיע לדרגות גבוהות ביהדות. מי שרוצה להצליח בכך בצורה דומה, יתחקה אחרי מעשיהם כדי להצליח אף הוא.
גן המבוכה ואיך יצאו ממנו
ועוד דוגמא יפיפיה: רמח"ל בראשית ספרו מסילת ישרים מספר על משחק שהיה מקובל בזמנו בחצרות האצילים והשכבה הגבוהה: גן מבוך. המדובר בגן שהיה מעוצב בצורת מבוך מורכב ומבלבל מאוד כשהמטרה להגיע לאיזושהיא מרפסת מוגבהת באמצע הגן. אלה שסיימו בהצלחה היו יכולים ממקום עמידתם בגובה להדריך את המסתבכים בתוך המבוך איך להיחלץ מהסבך ולמצוא את הדרך להצלחה.
כך או כך, חשוב שנזכור, נשתדל למצוא לנו מדריכים למשימות החיים שלנו, אך נבדוק שיהיו הם כאלה שבעצמם התמודדו והצליחו במה שהם מלמדים.
בהצלחה בהמשך הדרך!
וחג פסח כשר ושמח