החיים של כולנו עמוסים וטרודים במידה כזאת שכמעט תמיד אנחנו שוכחים לחשוב על המטרה המרכזית שלנו בחיים.
החיים מורכבים מאין ספור פרטים קטנים, רגע רודף רגע, ואנחנו עסוקים בהישרדות היומיומית ובמשימות קטנות.
אם נעצור רגע ונחשוב טיפה, ניזכר שיש לנו איזו השקפה על החיים, ערכים החשובים לנו ומטרות טובות, ויתכן שבשטף המשימות והאירועים מה שאמור היה להיות במרכז חיינו נדחק לצד, וחבל.
איך נוכל לזהות אם אנחנו בדרך הנכונה או שסטינו ממנה?
ננסה לזהות את הדבר המרכזי והשורשי ביותר, שהוא הנקודה החשובה לנו ביותר במקום הכי פנימי ועמוק, ואז נוכל גם לכוון את המצפן שלנו לשם ולדאוג שהערכים והמטרות החשובים לנו לא יישכחו.
אחד המבחנים המוצלחים לזהות את הערך המרכזי שלנו בחיים הוא תרגיל שהולך בערך ככה:
נתפוס משהו שאנחנו עושים, לא חשוב מה, ונשאל את עצמנו "למה אנחנו עושים את זה?". נרשום את התשובה.
נשאל את עצמנו שוב "ולמה?", ונרשום את התשובה, ושוב "ולמה?", ושוב ושוב, עד שנגיע לשלב בו לא נוכל לשאול יותר למה, זו המטרה בעצמה.
זה יכול להפתיע אותנו, אולי נגלה שאנחנו עסוקים בדברים שוליים, אולי נגלה שהמטרה שלנו צריכה קצת "שיפוץ"… אולי נשמח לגלות שבאמת לעשייה הקטנה היומיומית שלנו יש משמעות גדולה.
והמשמעות הגדולה ביותר שנרויח מהתרגיל הזה, לזכור שיש לנו חלום, מטרה, משמעות, ואם גילינו שאין, אז הגיע הזמן להתחיל לחלום!
לחיי משמעות ועשיה והגשמת חלומות