חג השבועות מסמל הרבה דברים. החל משמותיו הרבים – חג השבועות, חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, דרך סיום ספירת העומר וסדרת רצף אירועי יציאת מצרים, וכלה במנהגי החג כמאכלי חלב, תיקון ליל שבועות וכו'.
אבל שאלה כזו: מה מסמל חג השבועות? מלמדת על רצון ללמוד משהו על משמעות פנימית יותר של החג, משהו שניתן ללמוד ממנו לחיינו אנו.
חשבתי על כך בתפילת החג:
אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו, ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.
זה תיאור מופלא של אהבה גדולה וחיבור עז מאין כמוהו. מתי התרחש החיבור הזה? לאחר שיצאנו ממצרים והגענו לקבל את התורה, בחג השבועות, לרגלי הר סיני.
מתוך כל הדברים המופלאים הללו, שנבחרנו מכל העמים, והאהבה והרצון וכו', יש כאן דבר יחודי שניתן לנו כיכולת מיוחדת – להתקדש על ידי המצוות.
אולי זהו הדבר שניתן ללמוד ממנו לחיינו, וניקח כדוגמא לכך את מצות ספירת העומר, שנעשית בימים שקודמים לחג השבועות ובעצם כהכנה וצפיה לחג.
אנו מברכים לפני קיום המצוה "אשר קידשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומר", ולאחר מכן מקיימים את המצוה ואומרים (ביום הראשון לדוג') "היום יום אחד בעומר". וזהו. 4 מילים, ללא משמעות מיוחדת לכאורה, ללא מאמץ בכלל, ועל ידי קיום המצוה הזאת נעשינו קדושים יותר ממה שהיינו קודם!
מנין הכוח הזה שנמצא במעשים פשוטים כל כך? זו מתנה גדולה שקיבלנו בחג השבועות.
אולי יותר מכל זה מה שמסמל בעיני את החג.