פרק ג' / החויה המסעירה של חורף תש"פ

תקציר הפרקים הקודמים:
דמותו המרתקת של הרב אלישיב, והאם בלתי אפשרי שכל אחד יוכל להיות כמוהו לפחות חלקית?
מדבקותו של הרב אלישיב בלימוד, אנחנו יכולים לספוג קצת מההרגשה של כמה חשוב ללמוד, אך איך עושים זאת כדי ללמוד וגם לדעת ולזכור גם מי שאין תורתו אומנותו?

אני עוזב עכשיו את הפילוסופיה שנסחפתי אליה בפרק הקודם, כי קצת הקדמתי את המאוחר.

לפני כשנה, עוד בטרם עידן הקורונה כשהעולם הישן עדיין התנהל כסדרו, התחילו להתכונן ברחבי העולם היהודי לאירועי סיום הש"ס בדף היומי. מחזור הלימוד של הדף היומי אורך כשבע וחצי שנים, וסיומו נחגג ברוב הדר במאות אירועים קטנים וגדולים, של אנשים פרטיים, של שיעורי הדף היומי בכל המקומות, וגם של אירגונים גדולים מפלגות ועיריות.

וגם של דירשו.

"דירשו" זה אירגון העושה פעולות רבות להגברת לימוד התורה, ואולי גולת הכותרת שלו זה בנושא הדף היומי. במשך שבע וחצי שנים נבחנים מדי חודש מאות לומדים על דפי הגמרא של אותו חודש, ומידי חצי שנה על מבחן מסכם נוסף על הש"ס מתחילתו ועד הנקודה שבה אוחזים.

בסיום שבע וחצי השנים מגיעה לקו הסיום קבוצה נבחרת שנבחנה כך על כל הש"ס, ובסיום הש"ס אותה קבוצה עוברת מבחן על הש"ס כולו, ודירשו עורכת לכבודם אירוע נוצץ שמצליח לתפוס את מרכז תשומת הלב.

חודשים מראש מתמלאים העיתונים במודעות ובכתבות, השטח מתחמם לקראת ההגעה לסיום, שהוא בעצם ההתחלה של המחזור החדש. המונים המונים מצטרפים בהזדמנות הזאת ללימוד הדף היומי בשאיפה לזכות גם הם בלימוד הש"ס כולו. חלק מהם יגיעו לאחר שבע וחצי שנים מאומצות לקו הסיום, וקבוצה מובחרת גם תשלוט בחומר שליטה מלאה.

התקופה הזאת של ההכנה לסיומים וקל וחומר התקופה של אירועי הסיום בעצמה היא תקופה מאוד מיוחדת ומרגשת.

התקופה הזאת פגשה אותי אחרי תקופה מסוימת שעסקתי בדמותו של הרב אלישיב. הרב אלישיב היה בעצמו לימוד תורה ללא הפסקה, והתאורים אודותיו ריתקו אותי תמיד ובאופן מיוחד אז. ואז הגיעה תקופת סיומי הש"ס וגם אני כמו כולם התרגשתי, ושמחתי בשמחת התורה. וגם אני חשקתי להיות חלק מזה, לקבל חלק בזה. החלטתי שהפעם אני צריך למצוא פיתרונות למוקשים שמכשילים ומונעים ממני את זה.

א. ללמוד ולשכוח, זה לא מרגיש לי שווה. איך ניתן לעמוד בהספק של התקדמות יומית רבה בלי לשכוח?
ב. ללמוד לא בעצמך אלא משיעור, זה לא באמת להבין. לפעמים נדמה לך שאתה מבין אבל זה לא. אבל ללמוד בעצמך זה חסר את המסגרת התומכת והמחייבת.
ג. סופי השבוע. ימי שישי ושבת שאין בהם את סדרי הלימוד הרגילים, קשה עד מאוד להמשיך בהם את הקביעות של דף ליום.

היום – שנה לאחר מכן, אני עם פתרונות. אבל בדרך לזה עברו כמה שלבים.

3 מחשבות על “פרק ג' / החויה המסעירה של חורף תש"פ”

כתיבת תגובה